פספוס של יום מסחר אחד עלול למחוק תשואה של תקופה ארוכה

חלק בלתי נפרד מכל גל של ירידות בשוק ההון הם הניסיונות לחזות את המועד בו יתחיל התיקון של עליות שערים והאופן בו יתרחש. תובנה מרכזית שניתן ללמוד מניסיון העבר היא, שלא קיימת תקופה רצופה של ירידות בלבד שמתחלפת בתקופת עליות רצופה, אלא ימי התיקון המשמעותיים ביותר שלובים בתוך תקופה של ירידות משמעותיות. במילים אחרות, קשה מאד לתזמן את השוק, כלומר לצאת ולהיכנס ממנו בזמן הנכון. תובנה זו נכונה גם לשוק המניות הישראלי והבינלאומי כאחד.

אחד המחקרים האחרונים של JP Morgan פורסם ב-2022 ובדק את התשואה השנתית של מדד 500 S&P ב-20 השנים שבין 2002-2021. ממצאי המחקר הראו שהימים הטובים ביותר של השוק סמוכים מאוד לימי הירידות החדות ביותר. לדוגמא, 7 מתוך 10 ימי העליות החדות ביותר במדד בכל התקופה הנבחנת (20 שנה) חלו תוך שבועיים מ-10 ימי הירידות החדות ביותר. במילים אחרות, משקיע שבחר לצאת מהשוק בזמן הירידות, בסבירות גבוהה הפסיד פעמיים – גם נפגע מהירידות לפני שהחליט לצאת וגם לא נהנה מהעליות הסמוכות אליהן.

בדיקה שערכנו על שוק המניות הישראלי ב-10 השנים שבין 2012-2021 הכוללת גם את המשבר שחווינו בשווקים שהגיע בעקבות מגפת הקורונה, מראה תמונה דומה. תוצאות הבדיקה שנערכה על מדד ת"א-125 מראות באופן ברור עד כמה קל לפספס את הימים הטובים של השוק: 7 מתוך 10 הימים הטובים ביותר במהלך כל התקופה הנבחנת של 10 שנים - חלו תוך שבועיים לכל היותר מאחד מ-10 הימים הגרועים ביותר בכל התקופה. כך לדוגמה, היום הטוב ביותר בכל התקופה היה בתאריך 24.3.2020 , שבו עלה המדד ב-7.5%, הגיע לאחר שבשבוע לפניו חלו 2 מ-10 הימים הגרועים בכל התקופה (שבהם ירד המדד ב-6.5% וב-4%) נזכיר שתקופה זו הצטיירה כתקופה של חוסר ודאות שכן שבועות ספורים לפני כן פרצה המגיפה ולמרות שתקופה זו נתפסת כתקופה של ירידות שערים בשוק ההון, מפתיע לגלות ש-7 מתוך 10 הימים הטובים ביותר בין 2012-2021 חלו באותה תקופה בדיוק, בין פברואר למאי 2020.

לתופעות אלו עשויים להיות הסברים שונים. למשל שיטות מסחר אוטומטיות אשר ממתינות לירידות שערים על מנת לקנות מניות נוספות במחיר אטרקטיבי, כך או כך המשמעות ברורה - פספוס של ימים בודדים עלול למחוק תשואה של שנים.

הנתונים מראים כי מי שהשקיעו במדד ת"א-125 ולא משכו את השקעתם לאורך כל התקופה שנבחנה, נהנו מתשואה שנתית ממוצעת של 7.7%. לעומתם, מי שפספסו את 10 הימים הטובים ביותר – שכאמור רובם היו סמוכים לימים הגרועים ביותר - נהנו מתשואה נמוכה משמעותית של 3.4% בממוצע לשנה. מי שפספסו את 30 הימים הטובים ביותר - התשואה שלהם כבר הייתה שלילית ועמדה על מינוס 1.3% בממוצע לשנה. מספיק היה להיות "מחוץ לשוק" במשך רק כאחוז אחד מכל ימי המסחר ב-10 השנים, כדי למחוק את התשואה הנאה של כל התקופה.

בשורה התחתונה, החזקה לאורך זמן מבלי לנסות לתזמן את השוק היא האסטרטגיה הנכונה להשקעות – It's time in the market, not timing the market.

מדד מפוזר ורחב מול מדד סקטוריאלי

הבדיקה שתוארה עד כה התייחסה למדד ת"א-125, שהשווי המצרפי של המניות הכלולות בו (נכון לשנת 2022) מהווה כ-85% מהשווי של כלל המניות הנסחרות בבורסה בת"א ולכן ניתן לראות בו כמייצג את "השוק המקומי". אל מול התפיסה שלאורך זמן נכון יותר להשקיע במדד מפוזר ורחב - "מדד שוק", קיימת תפיסה לפיה השקעה סלקטיבית בסקטור ספציפי תניב תשואה גבוהה יותר. בדקנו זאת בתקופות של ירידות שערים בשוק ההון.

הרציונל מאחורי התפיסה אומר שבתקופות של ירידות שערים נכון לעבור להשקיע בסקטורים דפנסיביים יותר, שמספקים לרוב השקעה תנודתית פחות וכך ייפגעו פחות מהנסיבות שמניעות את ירידות השערים. חלק בלתי נפרד מתפיסה זו אומר שניתן לזהות את העיתוי הנכון לעבור מסקטור לסקטור ובכך להגדיל את תשואת ההשקעה.

ניקח שוב את תקופת משבר הקורונה בשוק כמקרה בוחן. כפי שהזכרנו קודם, החודשים ינואר-מאי 2020 הכילו בתוכם את רוב "העשיריה הפותחת" של ימי המסחר הטובים ביותר אך גם הגרועים ביותר של 10 השנים שבחנו. מדד ת"א-125 ירד בתקופה זו מהשיא של סוף ינואר 2020 ועד השפל של סוף מרץ 2020 בכ- 34%. מאותה נקודה עלה המדד עד מאי 2020 בכ-30%.

הסתכלות על 10 מדדים ענפיים מרכזיים בבורסה בת"א באותה תקופה מראה ש-8 מתוכם ירדו בשיעורים דומים למדד ת"א-125 (בין 32% ל-39%) ו-2 מדדים ירדו בשיעורים משמעותיים יותר מהמדד המרכזי - מדד ת"א-נדל"ן שירד ב-44% ומדד ת"א-נפט וגז שירד בכ-62%.

עם זאת, בתקופת היציאה מהמשבר – עד סוף 2020 למשל – היתה שונות גדולה הרבה יותר בביצועי המדדים הענפיים. בתקופה שבין נקודת השפל במרץ 2020 עד לסוף אותה שנה 2020 עלה מדד ת"א-125 בכ-42%, בזמן ששיעור העליה במדדים הענפיים נע בין 24% במדד הבנקים ל-93% במדד גלובל-בלוטק.

משקיע סלקטיבי שהיה מבקש להתמקד בסקטור מסוים באותה תקופה תנודתית, היה מתקשה לזהות את הסקטור הנכון להשקיע בו שיניב תשואה עודפת בהשוואה למדד השוק. גם הניסיון לחזות בזמן אמת את נקודת המפנה בשוק שבה מסתיימות הירידות ומתחילות העליות בסקטור מסוים אינו פשוט.

בסיכומו של דבר, קשה עד בלתי אפשרי לחזות את ההתפתחויות השונות והשפעתן על שוק ההון, כפי שקשה היה לצפות את מידת ההשפעה של מגפת הקורונה או את המלחמה באוקראינה על השוק בטווח הקצר ובטווח הארוך, וכך גם העתיד לוט בערפל. ניתוח זה ממחיש מדוע במקרים רבים, השקעה במדד רחב ומפוזר הינה בעלת סיכון נמוך יותר בהשוואה להשקעה בסקטור ספציפי.

אנחנו בוידאה מאמינים בהשקעה פסיבית במדדים יציבים ומפוזרים, לטווח ארוך.

רוצה לגלות איך נראה תיק ההשקעות שמתאים בדיוק לך?
רק 8 שאלות פשוטות, והצעה לתיק השקעות אצלך בלי שום התחייבות
לשאלון >>