מדדי מניות: מה הם מייצגים ואיך הם משתנים
אחד ממכשירי ההשקעה המועדפים עלינו ב-VIDEA הם מוצרים עוקבי מדדים, ביניהם מדדי מניות. הם מבטיחים השקעה פסיבית וההיסטוריה מוכיחה כי הם מציגים לאורך זמן תשואות טובות יותר ביחס להשקעה אקטיבית. בנוסף, הם אינם מתמקדים בנייר ערך אחד או ניירות בודדים, אלא מייצרים פיזור השקעה, שלו כידוע יתרונות שונים.
אבל מה הם מדדי מניות? כיצד מרכיבים אותם ואיך הם משתנים?
מה זה מדד מניות?
מדד מניות הוא מדד המשקף את שווי השוק הממוצע של מניות מסוימות, הנכללות תחת קטגוריה מסוימת. ישנם מדדי מניות שונים, כשכל אחד משקף שווי שוק ממוצע של מניות אחרות. כך, לדוגמה מדד S&P 500 כולל את 500 המניות בעלות שווי השוק הגדול ביותר הנסחרות בבורסות המובילות בארה"ב, רובן אמריקאיות; מדד ת"א 35 משקף את רמת המחירים הממוצעת של 35 המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסה בתל אביב; מדד ת"א בנקים 5 משקלל את מניות חמשת הבנקים הגדולים בישראל; מדד ת"א 125 משקף את 125 המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסה בתל אביב; מדד הניקיי כולל 225 מניות הנסחרות בבורסה בטוקיו; מדד FTSE 100 כולל את 100 המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסת לונדון. המדד הוותיק ביותר, אגב, הוא מדד הדאו ג'ונס (Dow Jones), המשקף 30 מניות של חברות ענק אמריקאיות בבורסה לניירות ערך בניו יורק. מדד זה הושק במאי 1896 וכלל אז מניות של 12 חברות.
מעבר לשיקוף הטכני של מחיר משוקלל של קבוצת מניות מוגדרת, המדדים עשויים להוות אינדיקציה למצב הענף או השוק שהם מייצגים. כך לדוגמה, מדד ת"א 35 משמש עבור משקיעים אינדיקטור למצב שוק ההון הישראלי מכיוון שהמניות המרכיבות אותו מהוות, נכון לפברואר 2022, כ-60% מסך שוק המניות המקומי.
כיצד נבנה מדד מניות?
המדד עצמו, כאמור, משקלל בדרך כלל את המניות שעומדות בקריטריון שנקבע מראש. פעמים רבות אלו קריטריונים כלכליים, אבל ישנם מדדים שהקריטריונים לכניסה אליהם הם תחומי פעילות מסוימים, או עמידה בסטנדרטים סביבתיים-חברתיים שונים.
אחרי קביעת הקריטריונים, ולפיהם בחירה מי יכללו במדד, נקבע השקלול של המניות במדד. משקל כל מניה נקבע לפי שווי השוק שלה ביחס לשווי השוק של כל החברות במדד. בשיטה זו, ככל שמשקל המניה במדד גבוה יותר, השפעתה על תשואת המדד עולה. בחלק מהמדדים השקלול נעשה באופן כזה כך שישנו משקל מקסימלי למניה, כדי להבטיח פיזור, ולמנוע מצב שבו חברה מסוימת תהיה מרכזית מדי. בנוסף, ישנם מדדים שמשתמשים בשיטות שקלול אחרות, ואף כאלו שבהם לכל המניות משקל שווה.
ב-2017 נכנסה לתוקפה "רפורמת הפיזור" או בשמה האחר "רפורמת המדדים" בבורסה לניירות ערך. הרפורמה נועדה לבנות מדדים שלא ייתנו משקל יתר למניות בודדות ובמקביל יעדיפו חברות עם אחזקות ציבור גבוהות יחסית. זאת, בין השאר, על ידי קביעת תנאי סף מחמירים במדדי הדגל וקביעת תנאי סף מקלים במדדים אחרים.
זה שיוצא וזה שנכנס: כיצד מחליטים מתי מניה מסוימת נכנסת למדד ומתי היא נגרעת ממנו?
לכל מדד יש כללים שונים הקשורים לכניסה וליציאה ממנו, ועדכון המניות המצטרפות ו/או הנגרעות נעשה אחת לתקופה, אף היא שונה ממדד למדד. אגב, לא בכל פעם שגורעים מניה מהמדד מיד מכניסים אחרת במקומה.
איך מדדים משתנים?
מדד משתנה עם הזמן, והשינויים בו משקפים את השינויים בשוק, באופן טבעי. המדדים משתנים עם השתנות הכלכלה, וכאשר תעשייה מסוימת הופכת דומיננטית, כך באופן טבעי - הביטוי שלה במדדים מסוימים יהיה דומיננטי יותר. למשל במדד S&P 500, בשנים האחרונות חברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם נותנות במדד זה את הטון, על חשבון מניות הפיננסים ותעשיות "כבדות", דוגמת תעשיית הרכב, אשר היו יותר דומיננטיות בעבר.
השימוש בכלים עוקבי מדדים, דוגמת קרנות מחקות, מאפשר למשקיע לנהל תיק השקעות מפוזר ויציב, שעל פי מחקרים צפוי להניב תשואה גבוהה יותר לאורך זמן, בהשוואה להשקעה במניות ספציפיות.
רוצה לגלות איך נראה תיק ההשקעות שמתאים בדיוק לך?
רק 8 שאלות פשוטות, והצעה לתיק השקעות אצלך בלי שום התחייבות
לשאלון >>