מלחמה ותיק ההשקעות שלכם: על חשיבות הפיזור

למלחמה אותה חווה ישראל בחודשים האחרונים יש השלכות על כל תחומי החיים. אין ספק כי למלחמה זו, ולשיקום שיגיע אחריה, יהיו עלויות כלכליות כבדות – הוצאות ביטחוניות שיגדלו והוצאות הכרוכות בשיקום הנפגעים ומשפחותיהם והתשתיות הפיזיות שניזוקו.

לאור ההתפתחויות, ההערכה היא כי מדינת ישראל, גם אם תבצע צעדים כלכליים מרחיקי לכת וגם אם תקבל תמיכה אמריקאית מסיבית, תיאלץ ככל הנראה להתמודד עם גרעון הולך וגדל בתקציב, עם הגדלה של יחס החוב לתוצר ושל עלויות הריבית על החוב.

לכל אלו צפויות להיות השפעות על השוק המקומי, ומי שתיק ההשקעות שלו מרוכז בשוק הישראלי בלבד עלול להיפגע – בטווח הקצר.

כאשר הסיכון הגיאו-פוליטי מתממש

החשש מהתממשות של סיכון גיאו-פוליטי משפיע על משקיעים בכל מקום, כולל בשוק ההון המקומי. בתקופות בהן הסיכון מתממש, כמו בחודשים האחרונים, עלולים החששות להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות של המשקיעים.

אמנם המלחמה הנוכחית הינה בעלי מאפיינים ייחודים בדגש על התמשכות הלחימה, אך אפשר לנסות ללמוד מאירועים ביטחוניים משמעותיים קודמים שישראל חוותה כדי להבין את השפעתם על שוק ההון. בשנים שלאחר פרוץ האינתיפאדה השנייה (בין 2000 ל-2003) ירד מדד ת"א 125 בכ-45%, אבל בתחילת 2004 כבר חזר לרמה שבה היה ערב פרוץ האינתיפאדה, וסה"כ השלים עלייה של 290% עד אוקטובר 2007, שבו המשבר הכלכלי העולמי של 2007-2008 כבר התחיל להשפיע על המדד.

יש לציין כי במקביל לאירועים המקומיים, וללא קשר אליהם, חלק מאותה תקופה של ירידות חדות לווה בהתפוצצות "בועת הדוט.קום", עובדה שהשפיעה אף היא על מדדי המניות.

תקופה נוספת שניתן ללמוד מהשוואה אליה היתה בזמן מלחמת לבנון השנייה ב-2006, אז ירד מדד ת"א-125 אמנם בכ-10% אבל חזר לרמתו תוך כחודש. גם מבצע "צוק איתן" ב-2014 לא השפיע באופן משמעותי על המדד.

ממה בעצם חוששים משקיעים במצב כזה? מפגיעה בפעילות של חברות מקומיות וירידה במכירות; קושי לגייס הון בשל "בריחה" של משקיעים מהשוק; פגיעה ברווחיות של החברות בשל עלייה בהוצאות המימון שלהן (גיוס החוב עלול להפוך ליקר יותר) ועוד.

בנוסף, כאשר הממשלה צפויה להגדיל את הגירעון בתקציבה, גם שוק האג"ח עשוי להיות מושפע מכך – הצורך של הממשלה בגיוס חוב גדול יותר יכול להעלות את החשש שלא תעמוד בהחזר החובות ולכן המשקיעים יידרשו פיצוי גבוה יותר (כלומר - יבקשו ריבית גבוהה יותר). עלייה בריבית על החוב הממשלתי יכולה להעלות גם את הריבית שבה חברות מגייסות חוב באמצעות אג"ח קונצרניות ובכך להכביד גם על עלויות המימון של החברות ולפגוע ברווחיותן.

לוותר על ה- Home country bias

ניהול סיכונים נכון בתקופה של מלחמה, ובתקופות משבר באופן כללי, מחייב חשיבה שונה. המשקיע הישראלי הממוצע נוטה להקצות יותר מכספו להשקעות בחברות מוכרות ובעיקר - ישראליות. הטיה זו, הנקראת Home country bias, עלולה להיות בעיתית בזמנים רגילים, ובוודאי בזמני משבר, כאמור.

לכן, מומלץ לפזר השקעות - להבטיח כי תיק ההשקעות לא יהיה מושקע כולו בישראל, ולוודא כי חלק ממנו מושקע גם בחו"ל. בוידאה אנחנו מקפידים על פיזור השקעות ועל חשיפה משמעותית לחו"ל, מכיוון שפיזור זה מבטיח כי לא כל ההשקעה תהיה חשופה לאותה רמת הסיכון. אנחנו מקפידים על בחינת התיקים באופן מתמיד וביצוע האיזונים הנדרשים מעת לעת בהתאם לצרכים ולרמת הסיכון של כל לקוח ולקוח.

השקעות בחו"ל מושפעות כמובן משינויים בשערי המט"ח, ולכן מתעוררת השאלה האם להגן על ההשקעה באמצעות השקעה מגודרת מט"ח (מנוטרלת) או לא. בתקופות כמו זו הנוכחית השינויים בשערי המט"ח הם חדים יותר ולכן חשוב להתייחס גם לגורם זה במסגרת קבלת החלטות ההשקעה.

לסיכום, גם בתקופות משבר חשוב לזכור כי השקעות לטווח ארוך הן משתלמות יותר, והמלחמה הזו – גם היא צפויה להסתיים. עד שזו תסתיים – יש דרך לצמצם סיכונים על יד הקפדה על פיזור סיכונים, כאמור, ושמירה על איזון התיק.