אגרות חוב – בואו נעשה לכם סדר

אגרות חוב הן רכיב מרכזי בכל השקעה - בין אם מדובר בניהול תיק השקעות או בין אם מדובר בחיסכון הפנסיוני שלנו, לכן חשוב להכיר אותן לעומק.

אגרת חוב היא למעשה הלוואה שנותן המשקיע למנפיק אגרת החוב שתנאי ההחזר שלה ידועים מראש. מנפיק אגרת החוב יכול להיות מדינה (כשמדובר באג"ח ממשלתית), או חברה (כשמדובר באג"ח קונצרנית).
חשוב לציין כי לצד אג"ח ממשלתיות וקונצרניות יש סוגים נוספים של אגרות חוב.

כמה דברים שחשוב לדעת לגבי אג"ח:

מהי הריבית? המנפיק מחזיר למלווה את ההלוואה בתוספת ריבית כפיצוי על הסיכון שנטל המשקיע, בכך שהלווה כסף במקום להשקיע אותו במקום אחר. מנגנון קביעת הריבית משתנה בהתאם לתנאים שהוגדרו לאיגרת. כך, אג"ח בריבית קבועה, תשלם ריבית בשיעור שאינו משתנה לאורך חיי האיגרת, לעומת אג"ח בריבית משתנה שתשלם ריבית בשיעור שעשוי להשתנות בהתאם לתנאים הכלכליים. בישראל נפוצות מאוד גם אג"ח צמודות מדד, כלומר כאלו ששיעור הריבית שלהן קבוע אבל סכום תשלומי הריבית משתנה בהתאם לשינוי מדד המחירים לצרכן (כלומר אם המדד עלה – התשלום גבוה יותר). אגרות כאלו מעניקות למשקיע הגנה מסוימת במצב של אינפלציה (מצב של עלייה במדד המחירים לצרכן), מכיוון שסכומי הריבית המשולמת בהן לא נשחקים בהשוואה לסכומי ריבית על אג"ח המשלמת ריבית שאינה צמודה למדד.

תשואה לפדיון: בהקשר של אג"ח מדברים על תשואה לפדיון – שיעור התשואה השנתי הממוצע של המשקיע באג"ח, באחוזים. כלומר, מה שיעור התשואה שיקבל המשקיע אם יתקיימו התנאים הבאים: 1. המשקיע מחזיק באג"ח מיום הרכישה עד מועד פירעונה הסופי, 2. מנפיק האג"ח עומד בהתחייבויותיו. ככל שהסיכון לעמידת המנפיק בהתחייבויותיו גבוה יותר – כך התשואה לפדיון תהיה גבוהה יותר, מכיוון שהמשקיע ידרוש פיצוי גבוה יותר לסיכון כספו.

לא נטולת סיכון: אחת התפיסות השגויות לגבי אג"ח היא שהן תמיד פחות מסוכנות ממניות. אג"ח קונצרניות עלולות להיות בעלות רמת סיכון לא פחות גבוהה מזו של מניות. המחיר של האג"ח תלוי במצבה הכללי של החברה, ולכן אם החברה במשבר, מחיר האג"ח יצנח. כמו כן, קיים סיכון של משך חיי האגרת שמשפיע על מחירה - באופן כללי ניתן לומר שככל שהאג"ח הונפק לתקופה ארוכה יותר, גדלה אי הודאות לגבי השלמת כל התשלומים בזמן ולכן סיכון זה יתבטא גם במחיר האג"ח. בנוסף, יתכנו מקרים בהם החברה שהנפיקה את האג"ח תקלע לקשיים שאינם מאפשרים לה להחזיר את החוב. זוכרים את חברת חפציבה? חברת הנדל"ן שקרסה ב-2007 הותירה אחריה חובות עצומים, ביניהם גם למחזיקי האג"ח שלה. לאחר מאבק משפטי ממושך זכו מחזיקי האג"ח לקבל רק חלק מהחובות בחזרה.

באותה המידה, גם אג"ח ממשלתיות יכולות להיות מסוכנות, כאשר מדובר במדינות שמצבן הכלכלי אינו יציב ממגוון סיבות - ביטחוניות, חברתיות, פוליטיות. דוגמאות מהשנים האחרונות למצב כזה אפשר למצוא ביוון ב-2015 ובארגנטינה ב-2020, שהכריזו כל אחת מסיבותיה על כך שלא יוכלו לעמוד בתשלומי ריבית למחזיקי אגרות החוב שלהן והוכרזו "חדלות פירעון" . מעניין לציין שעבור ארגנטינה היתה זו הפעם התשיעית בהיסטוריה שהוכרזה "חדלת פירעון". מדינה שמגיעה למצב של חדלות פירעון, המשמעות היא שעל מנת ללוות כסף בעתיד היא תיאלץ להציע פיצוי (ריבית) גבוה יותר למשקיעים כדי שיסכימו להסתכן ולהלוות לה כסף. באופן כללי, ככל שאג"ח נתפסת כמסוכנת יותר, כך המחיר שלה ירד, והתשואה לפדיון תעלה.

האם יש דרך לצמצם סיכונים?

כמו תמיד - מומלץ לקרוא את האותיות הקטנות. העמיקו בפרטי הנפקת האג"ח ושימו לב במה אתם משקיעים. בנוסף, שימו לב לדירוגי האשראי של אגרות החוב בהן אתם משקיעים. חברות בינלאומיות שונות - אשר לרובן יש גם שלוחות בישראל - מדרגות אג"ח לפי מידת הסיכון שלהן. כך למשל, דירוג AAA הוא הגבוה ביותר, ודירוגים נמוכים במיוחד המכונים לעיתים אג"ח "זבל" מצביעים על כך כי מדובר באג"ח עם סיכון גבוה.

בדומה לקרנות מחקות העוקבות אחרי מדדי מניות, ישנן קרנות מחקות וקרנות סל העוקבות אחרי מדדי אג"ח. אנחנו ב-VIDEA מעדיפים להשקיע בקרנות מחקות וקרנות סל המבוססות על השקעה עוקבת מדדי אג"ח כדי לפזר סיכונים, במקום להתמקד ברכישת אג"ח ספציפי.

רוצה לגלות איך נראה תיק ההשקעות שמתאים בדיוק לך?
רק 8 שאלות פשוטות, והצעה לתיק השקעות אצלך בלי שום התחייבות
לשאלון >>