המודל שלנו

קביעת רמת הסיכון בתיק ההשקעות והתאמתה למשקיע, היא ההחלטה הבסיסית והכי משמעותית בניהול התיק.
החשיבות נובעת משתי סיבות:

  1.  ככל שרמת הסיכון בתיק גבוהה יותר, פוטנציאל התשואה גבוה יותר
  2.  ככל שרמת הסיכון בתיק גבוהה יותר, התנודתיות בשווי התיק גבוהה יותר

אם רמת הסיכון בתיק נמוכה מדי עבור המשקיע, זה אומר שניתן היה לתת למשקיע לאורך זמן תשואה גבוהה יותר מזו שמושגת בפועל. 
אם רמת הסיכון בתיק גבוהה מדי עבור המשקיע, הוא עלול לספוג (בתקופה קשה בשוק ההון) ירידת ערך בשווי התיק שהוא לא יכול לעמוד בה. במצב כזה, הוא עלול למכור את האחזקות בתיק במחירים נמוכים ובכך לפגוע משמעותית בתשואת התיק לאורך זמן.

לכן, התאמה נכונה של רמת הסיכון בתיק למשקיע היא קריטית.

כדי לאפיין את פרופיל הסיכון של המשקיע, ולהתאים לו תיק השקעות עם רמת סיכון שנכונה עבורו, צריך תחילה להבין מה זה בכלל "סיכון" בהשקעות.

לעיתים קרובות, "סיכון" בתיק מוגדר באופן שגוי, שלא מאפשר למשקיע לבחון בבירור את תיק ההשקעות שלו. דוגמא נפוצה להגדרה שגויה של רמת הסיכון בתיקי השקעות, היא שימוש ברכיב המנייתי בתיק ההשקעות כמדד לבחינת הסיכון בתיק. על פי הגדרה זו, תיק עם רכיב מנייתי של 20% מסוכן יותר מתיק עם רכיב מנייתי של 10%. נסתכל על הדוגמא הקיצונית הבאה:
תיק א' – 20% מושקעים במדד המניות העולמי, ו-80% במדד אג"ח של ממשלת ישראל.
תיק ב' – 10% מושקעים במניית "הלך הכסף בע"מ", ו-90% באג"ח זבל של חברת "רק חובות אין פעילות".

איזה תיק מסוכן יותר לדעתכם?

הגדרות נפוצות אחרות לסיכון, עושות שימוש בתנודתיות של שווי התיק . הגדרות אלו עשויות להיראות "מדויקות" יותר מבחינה סטטיסטית, אך הן סובלות ממגוון של בעיות. כתוצאה מכך, כאשר משקיעים מקצועיים הסתמכו בעבר על הגדרות אלו, הם הופתעו שוב ושוב מפערים גדולים בין רמת הסיכון שחישבו ובין התממשות הסיכונים בפועל.

אומדנים לסיכון כמו גודל הרכיב המנייתי בתיק, או התנודתיות, סובלים מבעיה מהותית נוספת. הם לא מאפשרים למשקיע לבחון באופן מושכל את התאמת התיק לאופיו. האם תיק עם סטיית תקן של 5.3% מתאים לי? האם תיק עם 17% מניות הוא בסיכון גבוה מדי בשבילי? מה המספר הנכון בשבילי?

אנחנו ב-Videa מגדירים "סיכון" בתיק ההשקעות כירידת השווי הנאמדת בתיק ההשקעות, במהלך תקופה "גרועה" בשוק ההון. במילים אחרות, אנחנו שואלים את השאלה הבאה: אם שוק ההון יפעל "נגד" תיק ההשקעות שלי במהלך תקופה, כמה התיק "יפסיד"? הגדרה זו מתחשבת בכל האחזקות בתיק, וגם מאוד אינטואיטיבית עבור המשקיע.

כעת כל מה שנותר לעשות, הוא לבדוק את היכולת של המשקיע לעמוד ברמת הסיכון הזו, כלומר עד כמה יכול המשקיע לספוג ירידת ערך בתיק ההשקעות שלו?

שני מרכיבים יוצרים את פרופיל הסיכון של המשקיע: סיבולת הסיכון ואופק ההשקעה שלו. סיבולת הסיכון של המשקיע מוגדרת כיכולת שלו לעמוד בירידת ערך בשווי התיק. כלומר, עד כמה הוא יכול "נפשית" לספוג נזק בתיק ועדיין להחזיק בפוזיציות מבלי למכור. אופק ההשקעה מוגדר כזמן שצפוי לעבור, עד שהמשקיע יצטרך את הכסף למטרה אחרת (כגון קניית דירה , או כל מטרה מוחשית אחרת)

על פניו, כדי לקבוע את סיבולת הסיכון של המשקיע, כל מה שאנחנו צריכים זה לשאול את המשקיע איזו עוצמה של ירידת ערך בתיק הוא יכול לספוג. בפועל, לא תמיד זה כל כך פשוט עבור המשקיע לספק תשובה ישירה ואמינה לשאלה זו, ולכן אנחנו אומדים זאת מתוך תשובות לכמה שאלות המתייחסות הן לתפישת הסיכון של המשקיע והן לפרמטרים נוספים כגון גיל ומצב פיננסי. לאחר שנקבעה סיבולת הסיכון של המשקיע, יש לשלב אותה עם אופק ההשקעה שבחר המשקיע. (על כך במאמר נפרד...) כאמור, השילוב של הסיבולת עם אופק ההשקעה מצייר את פרופיל הסיכון של המשקיע, ומאפשר לנו להתאים לו את רמת הסיכון המדוייקת עבורו, זו המהווה חלק חשוב מעיצוב תיק ההשקעות שלו.