חזרו אליי

קרן נאמנות מנייתית או מדד המניות – מה עדיף?

שלב ההוכחות: מדוע השקעה במדד המניות עדיפה על בחירת קרן נאמנות מנייתית?

מה בדקנו?

בניהול השקעות קיימות, כידוע, 2 אסכולות נפוצות: ניהול פסיבי, שמבוסס על השקעה עוקבת מדדים לעומת ניהול אקטיבי, המבוסס על השקעה בניירות ערך ספציפיים וניסיון לבחור את אלו מביניהם שיניבו תשואה גבוהה יותר מאחרים. 

מחקר שערכנו דן בשאלה האם ניתן לבחור קרן נאמנות מנייתית שבהסתברות גבוהה תייצר תשואות עדיפות על מכשיר עוקב מדד, כאשר עולם ההשקעה של שתיהן הוא זהה (כלומר המדד אכן מהווה מדד ייחוס שמתאים לקרן). 

לפני שנדון בתוצאות המחקר, נסתכל לרגע על השאלה באופן תיאורטי. ניהול אקטיבי מקצועי אמור לייצר ערך, כיוון שהוא נעשה על בסיס אנליזה מעמיקה של אנשי מקצוע מצוינים ומעקב הדוק אחר הנעשה בשווקים. כלומר היינו מצפים שרוב המנהלים האקטיביים יניבו תשואות עדיפות על מדדי השוק לאורך זמן, בעוד השקעה פסיבית תניב את תשואת המדדים. 

המחקר בוחן מהו אחוז הקרנות האקטיביות שמצליחות להכות את מדד הייחוס הרלוונטי. בדיקה נוספת בחנה האם קרנות שהצטיינו בתקופת זמן מוגדרת, מצליחות לשמר את התוצאות הטובות גם בתקופה הבאה. 

איך בדקנו?

ניתחנו נתונים היסטוריים בתקופות זמן רבות ושונות, ובדקנו את התשואות של קרנות הנאמנות הישראליות האקטיביות שמשקיעות באפיק המניות העיקרי בארץ ובחו"ל לאורך כל אחת מתקופות המדגם השונות
(שנה / 3 שנים / 5 שנים / 10 שנים). תקופת המדגם הכוללת משתרעת על פני כ- 13 שנים - ינואר 2008 עד דצמבר 2020 – תקופה מגוונת בה עבר השוק מפולות, דשדושים וגם עליות. בתוך תקופה זו בדקנו מגוון חלונות זמן - של שנה, 3 שנים, 5 שנים ו-10 שנים וכל זאת על נתונים בתדירות חודשית.
מבין הקרנות המתמחות בהשקעה בשוק המקומי, נבדקו הקרנות שהשתייכו לקטגוריות ת"א 100 (שהפך לת"א 125) ומבין הקרנות שהשתייכו לקטגוריות השקעה בחו"ל נבדקו אלו שהתמחו בהשקעה במניות בארה"ב. בחירת הקטגוריות והמדדים התחשבה הן במספר הקרנות האקטיביות שפעלו על אוכלוסיית המדד (כדי לייצר מספיק סטטיסטיקה) והן בכך שמדובר במדדי המניות המרכזיים למשקיע הישראלי.
הניתוח כלל את הקרנות בקטגוריות הרלוונטיות מהעבר ומההווה והקיף יותר מ 260 קרנות נאמנות. ניתוח ועיבוד הנתונים למחקר בוצע ע"י שירה שפריר ודניאל טוויל, מנהלי השקעות בוידאה. 

התוצאות

ככלל, מהניתוח עולה כי רוב הקרנות לא הצליחו להשיג לאורך זמן תשואה גבוהה ממדד הייחוס. כפי שניתן לראות בגרפים מטה, לא משנה לאיזה פרק זמן נבחר להשקיע, הרוב המכריע של קרנות הנאמנות לא מצליח "להכות את המדד" באופן שיצדיק השקעה בהן. נוסיף שלשם השמרנות, בדקנו גם את תשואות מדד הייחוס בניכוי שיעור דמי ניהול שנתי בגובה 0.15%, וגם במקרה זה התוצאות דומות וסיפקו מסקנה זהה.

כאן המקום להזכיר כי דמי הניהול שגובות קרנות אקטיביות המתמחות בהשקעה במניות בדרך כלל גבוהים יחסית, ועשויים לנוע בין 1% ל-2%. זאת בזמן שקרנות פסיביות באותה קטגוריה גובות לרוב דמי ניהול נמוכים באופן משמעותי עד אפסיים.

פירוט הממצאים:

1. מהנתונים עולה ששיעורן של קרנות הנאמנות שמייצרות תשואה עודפת על מדד הייחוס (ת"א 100/125) לאורך זמן נע מ- 44% לשנה הראשונה ועד לכ- 19% לעשר שנים. כלומר אחוז הקרנות ה"מצליחות" קטן ממחצית, והולך ויורד ככל שחלון הזמן של ההשקעה ארוך יותר.

קרנות נאמנות אקטיביות מול מדד ייחוס תל אביב 125

 

ניתן לראות שאפילו לתקופה של שנה אחת, אחוז הקרנות שמצליחות "לנצח" את המדד נמוך מ-50%. אחוז הקרנות ה"מנצחות" הולך ויורד על פני זמן ומגיע לכך שלאורך תקופת השוואה של 10 שנים, 80% מהקרנות לא מצליחות להניב תשואות שיצדיקו העדפה שלהן על פני קרנות פסיביות.

קרנות נאמנות אקטיביות במניות ארה

התמונה לגבי השקעה בקרנות נאמנות המתמחות במניות בארה"ב דומה. ממצא זה מלמד על כך שלקרנות נאמנות ישראליות אקטיביות יש נחיתות משמעותית בהשוואה להשקעה במדד מניות כללי בחו"ל. גם כאן אחוז הקרנות ה"מנצחות" הולך ויורד על פני זמן ומגיע לכך שלאורך תקופת השוואה של 10 שנים, יותר מ 96% מהקרנות לא מצליחות להניב תשואות שיצדיקו העדפה שלהן על פני קרנות פסיביות.

2. כידוע, שימוש בתשואות עבר משמש ככלי שיווקי נפוץ בעולם הפיננסי. ממצאי המחקר שערכנו מלמדים שביצועי העבר אף מתואמים באופן שלילי עם הביצועים בעתיד. הרוב המוחלט של הקרנות אשר "היכו את המדד" בתקופת זמן מוגדרת, לא מצליחות לשמר את תוצאותיהן הטובות לתקופה הבאה. במילים אחרות, קרן שהייתה "מוצלחת" בשנה האחרונה (או ב-3/5/10 השנים האחרונות) בהסתברות גבוהה לא תהיה "מוצלחת" בשנה הבאה (או ב-3/5/10 השנים הבאות, בהתאמה).

לדוגמא, אם נסתכל על הקרנות המתמחות בהשקעה במניות בישראל, שהצליחו לייצר תשואה עודפת על המדד במשך 5 שנים (34% מהאוכלוסיה הכללית), ונבחן מה אותן קרנות עשו 5 שנים לאחר מכן, נגלה שמתוך סה"כ הקרנות שיצאו לדרך, רק 6% הצליחו "להכות" את המדד פעמיים, או במילים אחרות - רוב מוחלט של הקרנות שהצליחו "להכות" את המדד בפעם הראשונה לא הצליחו בכך בפעם השנייה.

 השקעה בקרנות נאמנות אקטיביות ת


 השקעה בקרנות נאמנות אקטיביות

3. טיעון אחר שמדבר על עדיפות של קרנות אקטיביות בעליות או בירידות ולכן בדקנו אם יש קשר בין שעור הקרנות שמנצחות את מדד הייחוס לבין כיוון השוק. גם כאן התמונה ברורה. לא קיים קשר מובהק כלשהו בין הסיכוי של קרנות להכות את השוק לבין כיוון השוק.

כל נקודה בתרשים המצורף מתארת את תשואת המדד בתקופה של 12 חודשים (נזכיר כי במחקר שערכנו היו כ- 150 חלונות זמן של 12 חודשים) לעומת אחוז הקרנות ש"היכו" את המדד באותה תקופה. ככל שציר ה-Y גבוה יותר, שיעור הקרנות ש"היכו" את המדד בתקופה זו גבוה יותר.

 השקעה בקרנות נאמנות אקטיביות