חזרו אליי

לקראת סוף 2021 - לאן נושבת הרוח?

העדכון התקופתי - נובמבר 2021

שלושה רבעונים חלפו להם, וגם אם לא ניתן עדיין לסכם את 2021, אפשר בהחלט להרגיש לאן נושבת הרוח - שוקי המניות במגמת עלייה. למרות שבחודש ספטמבר נראה היה כי המגמה מתהפכת, היום, ידם של השוורים (האופטימיים) שוב על העליונה. זאת, למרות מספר סיבות שגרמו לחששות בקרב המשקיעים בחודש ספטמבר.

מה קרה בחודש ספטמבר?

בחודש ספטמבר איבד מדד S&P500 קרוב ל-5% מערכו. זו הייתה הירידה החודשית החדה ביותר מאז מרץ 2020, ונראה היה כי המגמה החיובית, שנרשמה מתחילת השנה, עומדת להתהפך. מדוע? שלושה נושאים מרכזיים הטרידו את המשקיעים: התפשטות זן הדלתא, גמילת השוק מתמיכת ה-FED, ואירועים שקרו בסין (פירוט בהמשך). זן הדלתא התפשט במהירות ואיים לפגוע בהתאוששות הכלכלה העולמית. באותה תקופה, בנאום בכנס שנתי של ה-FED התייחס יו"ר הבנק המרכזי למצב הכלכלה, והצהיר כי הבנק המרכזי מתכנן להתחיל ולהקטין את ההיקף האדיר של רכישות האג"ח שביצע מאז פרוץ הקורונה. הרכישות האלה היוו הלכה למעשה את אספקת החמצן ששוק ההון היה זקוק לה בעיצומו של המשבר, והיום חברי הבנק המרכזי סבורים כי הגיע הזמן להתחיל לגמול את שוק ההון מצינורות ההנשמה.

גורם נוסף שהביא לסנטימנט שלילי היו החדשות שהגיעו מסין. הנתונים הכלכליים שפורסמו בחודשים האחרונים, מעידים כי קצב ההתאוששות הכלכלית שם מאט. בנוסף לכך, התבטאויות שונות של גופי השלטון הסיני, בעיקר לגבי הגברת רגולציה, הביאו לירידות חדות במניות החברות הסיניות הנסחרות בארה"ב. על כך ניתן להוסיף את התזזית שאחזה בשוק לגבי חברת הנדל"ן הענקית הסינית China Evergrande שנראה היה כי לא תעמוד בהתחייבויותיה הפיננסיות ותתחיל לגלגל כדור שלג שיביא למשבר בסקטור הבנייה בסין, ואולי אף ישפיע על הכלכלה הסינית כולה. נציין רק, שכל המוזכר לעיל לא השפיע על שוק המניות הישראלי - כששוקי המניות בחו"ל ירדו, שוק המניות בת"א המשיך לטפס.

אז מדוע בחודש אוקטובר השפעת השוורים גוברת?

נסכם ונענה - שלוש שאלות הטרידו את המשקיעים:

האם התפשטות גלי קורונה תביא לפגיעה בהתאוששות הכלכלית העולמית?

למדנו להתמודד עם הקורונה, ואלא אם ייווצר וריאנט שעמיד בפני החיסונים, כנראה שלא נחזור לסגרים של 2020, בכל מקרה נזכיר ששוק ההון יודע להתאושש מהר.

האם שוק ההון והכלכלה יצליחו לצמוח ללא תמיכת הבנקים המרכזיים, ובראשם ה-FED?

הכלכלה העולמית עדיין נמצאת בתהליך התאוששות והנתונים המתפרסמים לגבי מצבה הם לא תמיד טובים. עם זאת, נתוני המקרו המתפרסמים חדשות לבקרים, כמו גם דיווחי החברות, מצביעים על כיוון חיובי, והבנקים המרכזיים מתנהגים בהתאם. אם ייווכחו שהכיוון משתנה, סביר שלא יפסיקו ואף יגדילו את התמיכה הנדרשת. תופעת לוואי של צמצום התמיכה, היא ירידה במחירי אגרות החוב (שמשמעותה עליית תשואות). אם הקונה הגדול בסביבה מתכוון לקנות פחות – אך טבעי שמחיר המוצר (אג"ח) ירד.

האם סין, הקטר ברכבת הכלכלה העולמית, מאטה?

השאלה לגבי סין היא מורכבת. הממשל בסין מטיל בחודשים האחרונים מגבלות רגולטוריות שונות, שמטרתן לשמור על תחרות והוגנות בשוק, למנוע זליגת מידע, וגם להשיג חלוקה שוויונית של העושר, מניעת ניצול עובדים והשכלה בחינם ולכולם. השגת המטרות הללו מגיעה על חשבון צמיחה בטווח הקצר ונראה שהממשל הסיני עושה זאת במודע. לכן, סביר שלפחות בשנה הקרובה קצב הצמיחה בסין יהיה נמוך מבעבר, אך עדיין גבוה מזה של הכלכלות המפותחות בעולם המערבי.

מה הסיכונים?

מעבר למשברים אותם בלתי אפשרי, או לפחות קשה מאוד לחזות, לדעתנו הסיכון המשמעותי לשווקים הוא אינפלציה של צד ההיצע, או במילים אחרות עליות מחירים, שמקורם בקושי או בעלות לייצר ולספק את המוצרים. דוגמאות לכך ניתן למצוא בעלייה במחירי התובלה האווירית והימית שמייקרים מוצרים רבים, מכיוון שרוב המטוסים עדיין מקורקעים ובשל הפרעות לפעילות הנמלים, עלייה במחירי השבבים, שמשפיעה על מוצרים רבים כולל רכבים, וגם בעלייה בשכר העובדים בתחומים שונים. ישנן שתי גישות לגבי המשך התפתחות מצב זה. הגישה הראשונה גורסת כי מדובר באינפלציה טרנזיטורית (חולפת) - המטוסים יחזרו לטוס, הנמלים יחזרו לקצב פעילות נורמאלי, והעובדים יחזרו לעבוד. כשצווארי הבקבוק הללו ישתחררו, המחירים ירדו. הגישה השנייה גורסת כי האינפלציה תישאר כאן לאורך זמן - דוגמא לכך היא שוק השבבים, בו הגדלת כושר הייצור (בניית מפעלים) אורכת שנים.

אז מה עושים?

בחודשיים האחרונים נרשמת עלייה בציפיות האינפלציה, הנגזרות משוק ההון. דרך אחת להגן על השקעה מפני אינפלציה היא לקנות אגרות חוב צמודות למדד המחירים לצרכן בישראל, או TIPS בארה"ב. דרך אחרת היא לקנות מניות, מתוך מחשבה שהחברות (היצרנים) יעלו מחירים בכדי לפצות על הגידול בעלויות. נדגיש כי אין דרך אחת בטוחה להגנה מפני אינפלציה. תיקי ההשקעות של וידאה מושקעים גם במניות וגם באגרות חוב צמודות לאינפלציה (כחלק מחשיפה כוללת לאגרות חוב ממשלתיות ואג"ח חברות). לכן סביר שבמידה ואכן האינפלציה לא תחלוף במהרה, התיקים ייהנו מן ההגנה. במידה והאינפלציה תחלוף מהר, והמחירים ירדו, רווחיות החברות תעלה, וסביר שגם מחירי המניות.

נזכיר שאנו לא מנסים לחזות את מצב השווקים, אנו בוחנים את המציאות הקיימת ומבצעים על פיה התאמות, מתוך נקודת מבט של השקעה לטווח ארוך ולא רק ניסיון לקצור רווח מהיר בטווח הקצר.

כל זאת נעשה בהתאם לרמת הסיכון של כל לקוח. ככל ששוק המניות הופך למסוכן יותר, הרכיב ה"הגנתי", קרי אגרות החוב, הופך למשמעותי יותר, במיוחד ברמות הסיכון הנמוכות. ברמות הסיכון הגבוהות, הרכיב ה"הגנתי" מהווה חלק קטן יחסית, גם אם הוא גדל באופן יחסי. כך, תיק ברמת סיכון גבוהה, ימשיך ליהנות מהעליות בשווקים, אך יהיה מוגן הרבה פחות בתרחיש של ירידות. תיק ברמת סיכון נמוכה, ייהנה מעט מהעליות בשוק המניות, יהיה מוגן היטב במקרה של ירידות בשוק ההון, אך ככל שהמגמה הקיימת תמשיך, עשוי "לסבול" ככל שמחירי אגרות החוב יהפכו ליותר זולים. בטווח הארוך, אנו שואפים להשיג את התשואה האופטימלית, בהתאם לרמת הסיכון. ניסיון העבר מלמד, כי לאורך זמן רמת הסיכון מתכתבת עם התשואות בתיקים.

לאורך זמן, השקעה בשוק ההון משתלמת, גם אם יש תנודתיות בדרך.

גרף המציג את ביצועי מדד 500 המניות הגדולות בארצות הברית מ 1930 אשר מראה שלאורך זמן ההשקעה משתלמת
אולי יענין אותך גם
לכל הכתבות