חזרו אליי

כלי המדידה בשוק ההון - כך תמדדו את ההשקעה שלכם

בין מדד Sharpe ל-VaR: הכלים שיעזרו לכם לבחון את ההשקעה שלכם בשוק ההון.

תשואה:

הרווח או ההפסד על השקעה, בין אם מדובר במנייה, בעלות על נכס מסוים ועוד. תשואה מחושבת כיחס בין שווי ההשקעה בנקודות זמן שונות, ויכולה לנבוע מריבית, רווח הון או רווח מפעילות עסקית. בצורה הפשוטה ביותר, למשל, התשואה השנתית שהשיג אדם שקנה דירה ב-500 אלף שקלים, ומכר אותה אחרי שנה ב-550 אלף שקלים, היא 10%.

בעולם האמיתי, חישוב התשואה מורכב יותר, מכיוון שלאורך ההשקעה עשויים המשקיעים להוסיף כסף או למשוך כסף מהחשבון, לקנות ולמכור ניירות ערך וכו'. לשם כך קיימות שיטות שונות לחישוב התשואה, כאשר המוכרות ביותר הן IRR ו- TWR.

(IRR (Internal Rate of Return 

שיעור התשואה הפנימי של ההשקעה, שמחושב באופן שמתייחס לסכום ההשקעה הראשוני ולהפקדות ולמשיכות שבוצעו לאורך חיי ההשקעה, ומתחשב במספר הימים שבו כל סכום היה מושקע, עד לסוף התקופה.

(TWR (Time Weighted Return 

שיעור התשואה האישית של ההשקעה. מחושב באופן שמנטרל את ההפקדות והמשיכות, ומחשב ממוצע משוקלל של תשואות כל התקופות במהלך פרק הזמן שאותו רוצים למדוד. כך, כאשר לאורך התקופה השתנה סכום ההשקעה בשל הפקדה או משיכה, מחשבים את התשואה שהושגה עד לאותה נקודת זמן, ומתחילים חישוב מחדש של התשואה של כלל ההשקעה, וחוזר חלילה.


אם לא היו הפקדות או משיכות במהלך תקופת ההשקעה, שתי השיטות יניבו תוצאה זהה. אם היו הפקדות או משיכות, תוצאת החישוב לא תהיה זהה, ועשויה אף להיות שונה משמעותית. זאת כתלות בגודל ההשקעה הראשונית לעומת ההפקדות הנוספות, כתלות בעיתוי ההפקדות / המשיכות ועוד.

אם כך, באיזו שיטה נכון להשתמש? אין לכך תשובה חד משמעית. מרבית המוצרים הפיננסיים בישראל (קרנות נאמנות , קופות גמל, קרנות השתלמות וכו') מפרסמים לציבור תשואה המחושבת לפי TWR, כך שאם רוצים להשוות השקעה לתשואת אחד מהמוצרים הנ"ל - רצוי להשתמש באותה שיטה.

בעולם ניהול התיקים, מנהלי התיקים מחויבים לדווח ללקוחות במסגרת הדו"ח הרבעוני תשואה שמחושבת לפי IRR, אך רשאים לפרסם גם תשואה מחושבת לפי שיטת TWR (ואכן מרבית מנהלי התיקים, כולל Videa, בוחרים באפשרות זו). ב-2019 פרסמה רשות ניירות ערך טיוטה (שטרם אושרה נכון למועד כתיבת שורות אלה, בנובמבר 2021) הקובעת שמנהלי תיקים יעברו לדווח ללקוחות תשואה המחושבת לפי שיטת TWR בלבד.

סטיית תקן:

כלי סטטיסטי המתאר פיזור נתונים מספריים סביב הממוצע שלהם, וכמה נתונים אלו קרובים או רחוקים מהממוצע. בשוק ההון עושים שימוש בכלי זה על מנת לבחון את פיזור התפלגות המחירים (השערים) של נכס מסוים בהשוואה למחיר הממוצע שלו, כלומר - עד כמה מחיר הנכס תנודתי. סטיית תקן גבוהה של נכס ביחס לנכסים אחרים מצביעה על תנודתיות גבוהה יותר. המשמעות - הוודאות ביחס לשינויים במחיר הנכס נמוכה יותר ולכן הנכס ייחשב מסוכן יותר לפי מדד זה. השימוש בסטיית תקן להגדרת סיכון ההשקעה הינו נפוץ, אך יש לשים לב שהוא אינו אינטואיטיבי ואינו מאפשר להבין, כאשר מדברים במונחים של כסף, מה הסיכון הגלום בהשקעה.

(VaR (Value at Risk:

חישוב למדידת רמת הסיכון בתיק השקעות ספציפי, בטווח זמן מסוים. השימוש ב-VaR מספק מדד כמותי לכל התרחישים האפשריים לתיק. מדד זה אומד את הערך בסיכון הקיים בהשקעה, במידה ומתקיים תרחיש קיצון בשוק. למשל, אם ערך ההשקעה הוא 1,000, ומניחים שבתרחיש קיצון עלולה להירשם ירידה של 20% בערך ההשקעה, נאמר שערך ה-VaR הוא 200. לרוב החישוב יבוצע על פי הסתברות מסוימת, למשל 5%, כלומר - תרחיש לפיו רק ב- 5% מהמקרים, להערכתנו, ההפסד בתיק יהיה גבוה ממנו. המדד מקובל לשימוש עבור מדידה וניהול של סיכונים פיננסיים, ניהול פיננסי שוטף, דיווחים חשבונאיים וחישוב שווי ההון העצמי לצרכים רגולטוריים, אך גם ניתן לחשבו עבור השקעות של לקוח פרטי על מנת לקבל תמונה מוחשית של הסיכון הגלום בתיק.

מדד Sharpe:

מדד מקובל להשוואת התשואה של תיק השקעה או קרן נאמנות ביחס לסיכון. המדד אומד את התשואה העודפת שהושגה בהשקעה מעבר לתשואת נכס "חסר סיכון", ביחס לתנודתיות ההשקעה שנמדדת בסטיית תקן אותה הזכרנו קודם. כך, אם משווים שתי קרנות נאמנות שהשיגו את אותה תשואה בתקופה מסוימת, אך אחת מהן השיגה את התשואה בתנודתיות נמוכה יותר, במונחים של מדד Sharpe - קרן זו תיחשב למוצלחת יותר.


אנחנו ב- Videa שומרים על שפה פשוטה ומובנת לכל, אך יחד עם זאת רוצים לאפשר לכל מי שמעוניין לקבל מידע מפורט ורחב. אתם מוזמנים להקדיש 5 דקות למילוי השאלון שלנו ובסופו לקבל הצעת השקעה ללא התחייבות, בה יוצגו גם המדדים שתיארנו לעיל – סטיית תקן, VaR ומדד Sharpe וגם התשואה של הרכב מדדים דומה לאורך תקופה ארוכה של שנים אחורה.


אולי יענין אותך גם
לכל הכתבות