חזרו אליי

וירוס הקורונה ושוק ההון

לקראת סוף ינואר 2020 התחיל שוק ההון להגיב לחדשות על התפרצות וירוס הקורונה. בסוף חודש פברואר, לאחר שהתגלה שהוירוס יצא מגבולות סין, שוק המניות העולמי החל לרדת בחדות.

אז למה בעצם השווקים יורדים?

בראש וראשונה, חשש מפני פגיעה בכלכלה וברווחי החברות. הפחד מפני הקורונה הביא לסגר מוחלט במדינות כמו איטליה וספרד, ובמדינות אחרות כמו בישראל לסגר כמעט מוחלט (נכון לכתיבת שורות אלה...).

בישראל, הופסקו כמעט לחלוטין הטיסות ועל פי רשות שדות התעופה, בשלושת החודשים הראשונים של 2020, בוטלו כ-2,200 טיסות לחו"ל, ותנועת הנוסעים תרד ב-1.5 מיליון נוסעים. כשאנחנו לא יוצאים וכמעט לא קונים, העסקים שמהם אנו קונים את המוצרים והשירותים מרוויחים פחות. את הירידה בביקוש לסחורות ושירותים ראינו בעיקר בסין, שם נמצאים מאות מיליוני אנשים תחת הסגר במידה כזו או אחרת. אך גם בתיירות באיטליה, שנעצרה לחלוטין וגם בתערוכות ענק שבוטלו כמו תערוכת הסלולר בברצלונה, תערוכת הרכב בז'נבה, ובאירועים שנתיים של פייסבוק (F8) וגוגל (I/O) בהם משתתפים משתמשים ומפתחים, שבוטלו.

החשש מפגיעה בכלכלה וברווחי החברות הביאה לירידות בשוקי המניות, כתוצאה מהירידות משקיעים (ותוכנות מסחר) החלו למכור את השקעותיהם, ובכך החריפו את ירידות השערים.

מי נפגע יותר ומי פחות?

שוק המניות – באופן כללי בימים אלה, המניות יורדות באופן רוחבי. את הירידות החדות ביותר סופגות המניות בסקטור האנרגיה, גם בשל הירידה בביקוש, בעיקר מסין, וגם לאחרונה בשל ירידה חדה מאוד במחירי הנפט. קבוצה אחרת של מניות שיורדות בחדות הן מניות חברות התעופה. לעומתם, ישנן מניות שיורדות פחות, מכיוון שחשיפתן לנגיף פחותה בהרבה. דוגמאות למניות כאלה הן יצרניות מזון ורשתות קמעונאיות המזון.

שוק אגרות החוב – כאן צריך להפריד בין שלוש קבוצות. בקבוצה הראשונה, אגרות החוב הממשלתיות, שמנפיקות המדינות, דווקא רושמות עליות שערים מתחילת השנה. הנחת העבודה היא, שמדינות גדולות ומבוססות כמו ארה"ב, גרמניה ואנגליה ישלמו את חובותיהן. שתי הקבוצות האחרות הן של אגרות חוב קונצרניות, שמנפיקות חברות. כקבוצה, מחירי אגרות החוב של חברות ברמת סיכון נמוכה (בדירוגי השקעה) ירדו מתחילת השנה, אך בשיעור נמוך משמעותית ממניות ומאגרות חברות מסוכנות יותר, שירדו בשיעור חד יותר.

התרשים ממחיש בצורה גרפית את הטענה לעיל כל ידי ההשוואה בין מדד המניות העולמי מול אגח של ממשלת ארצות הברית מתחילת 2020

 

מתי זה ייגמר?

התשובה הפשוטה היא שאנחנו פשוט לא יודעים. ישנן כל מיני הערכות לגבי הוירוס: למשל - שעד חודש אפריל, או דווקא בקיץ, ההתפשטות של הוירוס תאט ואפילו תפסיק, שתרופה וחיסון מוצלחים הם ממש מעבר לפינה ועוד. בפעם האחרונה שבדקנו, הוירוס לא רואה טלויזיה, לא שומע רדיו ולא קורא חדשות. לכן כל ההערכות הן בדיוק זה, הערכות!

מה שאנחנו כן יודעים לומר בוודאות, הוא שהמשבר הזה, כמו כל משבר אחר, יחלוף. לא בתקופה של ימים, סביר שגם לא שבועות, אולי חודשים ויתכן שאף יותר מכך.

אז למה לא לצאת עכשיו ולחכות? למה לקחת את הסיכון?

הניסיון מלמד שלא ניתן "לתזמן את השוק" כלומר אף פעם לא נדע מתי לקנות ומתי למכור, ואם במקרה הצלחנו, זה כנראה עניין של מזל.

אז מה בכל זאת עושים?

אנחנו ב - VIDEA אף פעם לא מנסים "לתזמן את השוק". פילוסופית ההשקעות שלנו ברורה ומסתמכת על נסיון רב שנים וגם על מחקרים שבוצעו בעשרות השנים האחרונות. מה שיורד אחר כך עולה. ולכן אנחנו לא מנסים למכור מיד לפני ירידות ולא לקנות ממש לפני העליות. אנחנו מאמינים שפיזור בין נכסים שונים, מניות ואגרות חוב בישראל ובחו"ל מניב את התשואה האופטימלית לפי רמת הסיכון, זו שהגדרתם, ושאתם תמיד יכולים לשנות. גם בימים אלה אנחנו יכולים לבנות ללקוחותינו תיק השקעות סולידי. אנחנו גם בודקים כל יום שרמת הסיכון של התיקים שאנו מנהלים מתאימה לזו שהגדרתם.

לאורך זמן, השקעה בשוק ההון משתלמת, גם אם עכשיו זה לא בדיוק נראה ככה.

גרף המציג את ביצועי מדד 500 המניות הגדולות בארצות הברית מ 1930 אשר מראה שלאורך זמן ההשקעה משתלמת