האם השוק באמת משנה כיוון?

בזמן פרסום הניוזלטר הקודם שלנו, שוקי ההון היו כמרקחה. במהלך פחות מחודש, מה-19 בפברואר, לפני חודשיים בלבד, ועד ה-23 במרץ איבדו שוקי המניות כ-30% מערכם, וגם בשוקי האג"ח נרשמו ירידות שערים דו-ספרתיות. מאז, במשך חודש, המגמה התהפכה. שוק המניות "החזיר" כמחצית מהירידות, ובשוק אגרות החוב הרוחות נרגעו.

כשוירוס הקורונה החל להתפשט מחוץ לסין, באירופה ואז בארה"ב וגם בישראל, חששו המשקיעים שהפגיעה בנפש ובכלכלה תהיה גבוהה מאוד, ובצדק. למשבר הבריאותי ניתן פתרון חלקי– סגר. תמונות מסביב לעולם, מניו-יורק, פריז, רומא וריו דה ז'נרו, הראו רחובות שוממים. במשך שבועות ארוכים מספר החולים המשיך לזנק, כך שלא היה ידוע מתי הסגר יסתיים. לסגר יש מחיר כלכלי גבוה, שהביא לשיתוק מוחלט בחלקים נרחבים של הכלכלה העולמית. על פי התחזית האחרונה של קרן המטבע העולמית, שפורסמה ב-14 באפריל, ב-2020 יתכווץ התמ"ג העולמי ב-3%. במדינות המפותחות הקיטון יהיה בשעור של 6.1%. רמה שלילית שכזו לא נרשמה מאז מלחמת העולם השנייה - לשם השוואה, ב-2009 לקראת סוף המשבר הפיננסי, נרשמה צמיחה של 0.4% בתמ"ג העולמי לעומת 2008.

בכדי למנוע שפל כלכלי ארוך ועמוק, התחייבו בנקים מרכזיים בעולם כולו, ואחריהם ממשלות העולם לתמוך בכלכלה "ככל הנדרש", כמאמר Jerome Powell יו"ר הפד (הבנק המרכזי בארה"ב). עד כה, התחייבו ממשלות העולם להשקיע כ-8 טריליון $ על מנת לתמוך בחברות, בעסקים הקטנים ובאזרחים שאיבדו את עבודתם. חבילת התמיכה המשמעותית ביותר אושרה בארה"ב: 2.2 טריליון דולר, כ-10% מהתוצר הלאומי הגולמי, יופנו לתמיכה בכלכלה האמריקאית, באזרחים ובעסקים. בנוסף, הבנק המרכזי האמריקאי הודיע באופן חד משמעי כי אין גבול לכמות הכסף שיזרים לשווקים הפיננסיים על מנת שימשיכו לתפקד. באיחוד האירופי, המוקד העולמי השני בבחינת כמות החולים, הסכימו עד כה שרי האוצר של האיחוד על תמיכה כלכלית בהיקף 540 מיליארד אירו, כרבע מהסכום עליו התחייב הממשל האמריקאי. ההתחייבות המשמעותית לתמיכה בכלכלה ובשווקים הפיננסיים, בעיקר בארה"ב, על מנת למנוע שפל כלכלי ארוך בתקופה שאחרי הקורונה, היא זו שדוחפת את המדדים כלפי מעלה.

קיימים שני משתנים משמעותיים שיקבעו את כיוון השוק בעתיד. האחד הוא אמון השוק במחויבות הממשלות והבנקים המרכזיים לתמוך בכלכלות, להגדיל את תמיכתן במידת הצורך, ולא לסגת עד שהמשבר יהיה מאחורינו. המשתנה השני הוא התפתחות הוירוס, ובמידת הצורך חזרה אחורה במדיניות הסגר. ככל שמקלים בתנאי הסגר, ביציאה לעבודה, פעילות עסקים קטנים וביציאה למרחב הציבורי, כך הסיכון לגלים נוספים של הדבקה עולה, ואיתו הסיכון להקשחה חוזרת של הסגר ולפגיעה נוספת בכלכלה. כשיימצאו טיפולים וחיסונים מוכחים למחלה, הוירוס ככל הנראה ימוגר ונוכל לחזור לשגרה. לעומת זאת, המחויבות של מדינות להמשך תמיכה בכלכלה תהיה חייבת להמשיך גם אחרי שנחזור לשגרה. הפיתוי לצמצם בהוצאות גדול, אך ניסיון העבר מוכיח כי שינוי במדיניות לצמצום בהוצאות ובהשקעות טרם זמנו, עשוי להיות הרסני. ככל ששני התנאים יתקיימו, הכלה של הוירוס ואמון מלא של השוק במחויבות לתמיכה בכלכלה, סביר שכיוון השווקים יהיה חיובי. לעומת זאת, גלים נוספים ומשמעותיים של הדבקה, חזרה לסגר, ובמידה רבה אובדן אמון בממשלות ובבנקים המרכזיים יביאו לתנודתיות ולירידות בשווקים.

אנחנו ממשיכים להאמין כי פיזור בין נכסים שונים, מניות ואגרות חוב בישראל ובחו"ל מניב לאורך זמן את התשואה האופטימלית, לפי רמת הסיכון שהגדרתם. אך במיוחד בימים אלה אנו לא קופאים על השמרים. לאחרונה, ביצענו בחינה של פוטנציאל ההתאוששות בשווקים השונים, והגענו למסקנה כי השקעה במדד המניות S&P500 בארה"ב עדיפה על חשיפה לשוק המניות העולמי. זאת בשל התמיכה המסיבית, וחסרת התקדים, של הממשל האמריקאי והבנק המרכזי בארה"ב בכלכלה ובשווקים הפיננסים, המציבה אותה בתנאים טובים להתאוששות מן המשבר. כמו כן, חלק משמעותי מן המניות המרכיבות את המדד הן של חברות גלובאליות, שייהנו מהתאוששות בשווקים המתפתחים ובאירופה, לכשתגיע.

הניסיון מלמד שלא ניתן "לתזמן את השוק" כלומר אף פעם לא נדע מתי לקנות ומתי למכור, ואם במקרה הצלחנו, זה כנראה עניין של מזל.