השקעה בטוחה מול השקעה מסוכנת - כל מה שאתם צריכים לדעת

להשקעה בסיכון גבוה יש פוטנציאל תשואה גבוה (אבל גם הפסד) ובהשקעה בסיכון נמוך לא נפסיד, אבל גם פוטנציאל הרווח קטן כל משקיע צריך להחליט איפה הוא נמצא על הציר הזה ולצפות לתשואה בהתאם. אבל מה היא בדיוק השקעה בסיכון גבוה או נמוך?

הגישה הקלאסית

הגישה הקלאסית, והפופולארית, אומרת שהשקעה במניות היא בסיכון גבוה, והשקעה באגרות חוב היא בסיכון נמוך. תזת ההשקעה הזו מהווה בסיס לרוב, אם לא כל, ההשקעות שמנהלים לכם, או שמייעצים לכם לגביהם. אתם מעוניינים בהשקעה בסיכון גבוה? תשקיעו במניות, וככל שהסיכון גבוה יותר, ההשקעה במניות תגדל ותתפוס חלק גדול יותר מעוגת ההשקעות. אתם מעוניינים בסיכון נמוך? אין בעיה, תקנו אגרות חוב. האם הגישה הזו נכונה? מדויקת? לא ממש.

אז מה כן?

על פי הערכות, ב-2019 נסחרו בעולם כ-630,000 מניות, סביר שמאז המספר גדל. אפשר לומר שכולן מסוכנות? מה לגבי אגרות חוב? גודל שוק אגרות החוב העולמי ב-2021 נאמד ב-119 טריליון דולר (מיליון פעמים מיליון!), 46 טריליון $ רק בארה"ב. כל האגרות בטוחות? אז זהו, שממש לא. למשל, מניה של חברת מזון שמרוויחה כל שנה לאורך עשרות שנים, מסוכנת פחות ממניה של סטארט אפ מפסיד, וגם מאגרת חוב של חברה שעוסקת נאמר בתחום הסחורות. כמו כן, אגרת חוב של מדינה מתפתחת (לדוגמא ברזיל או הודו) מסוכנת בהרבה מאגרת חוב של ממשלת ארה"ב או גרמניה. אז לקבוע שמניות זה "מסוכן" ואגרות חוב זה "בטוח" זו הפשטה והכללה שחוטאת למציאות. מעבר לכך, יש גם עניין של מצב שוק ההון. אם יש משבר, ושוק המניות ירד בעשרות אחוזים, ולעומתו שוק אגרות החוב, לפחות החלק הבטוח שבו, עלה, פוטנציאל ההפסד במניות קטן ואילו דווקא באג"ח פוטנציאל ההפסד גדל. אז מה מסוכן?

איך בכל זאת מודדים סיכון?

מדד סיכון מקובל, אם כי לא היחיד בשוק ההון - הוא התנודתיות, או קצב השינוי במחיר הנכס. כלומר, ככל שמחיר המניה או האג"ח משתנה בקצב מהיר יותר (למעלה או למטה) ובאופן חד יותר, כך הנכס נחשב תנודתי ומסוכן יותר. תנודתיות היא תכונה סטטיסטית, שאדישה לעובדה שלנכס הפיננסי קוראים מניה, אג"ח או כל מכשיר השקעה אחר. מדד אפשרי לתנודתיות הוא סטיית התקן, ככל שסטיית התקן של מחיר הנכס הפיננסי גבוהה יותר, כך הוא נחשב תנודתי יותר.

חשוב לציין שלמרות שגופי השקעה רבים משתמשים בסטיית התקן כמדד לסיכון התיק, אנחנו בוידאה מעדיפים להשתמש באומדן של ההפסד שיכול להיגרם בתיק בתרחיש קיצון, כמדד לסיכון התיק.

איך מיישמים את התיאוריה בתיק ההשקעות?

משלבים - תנודתיות, תמחור וטווח השקעה. את שני המושגים הראשונים כבר הזכרנו, נכס תנודתי (בעל תנודתיות גבוהה) הוא נכס מסוכן, ופוטנציאל התשואה (וגם ההפסד) שלו גדול. נכס לא תנודתי (בעל תנודתיות נמוכה) הוא נכס בסיכון נמוך עם פוטנציאל תשואה נמוך.

המושג השני - התמחור, משקף את מצב שוק ההון היום. כלומר, איפה יש פוטנציאל?

המושג השלישי הוא טווח ההשקעה. הרעיון הוא שבדרך כלל מחיר נכסים פיננסיים שנסחרים בשוק ההון עולה לאורך זמן. הכוונה היא לשנים, לא שבועות ולא חודשים. בראייה כוללת, ככל שנחזיק את הנכס הפיננסי לתקופה ארוכה יותר, כך יגדל הסיכוי שנרוויח, גם במניות וגם באגרות חוב, גם אם מפסידים בדרך, זו השקעה לטווח ארוך. את המטרה הזו אנו יכולים להשיג על ידי השקעה במדדים. כלומר בהרבה ניירות ערך, כדי שלא נהיה תלויים במניה או אגרת חוב כזו או אחרת. לכן מי שמשקיע לשנה או שנתיים הוא בעל סיבולת סיכון (רגישות להפסדים) גבוהה יותר ממי שמשקיע לחמש, עשר שנים או יותר.

נסכם

כמו בחיים, אנחנו נגד הפשטות והכללות, המציאות יותר מורכבת. בכדי להתאים תיק השקעות שמתאים לסיבולת הסיכון שלכם ,צריך לבדוק שלושה פרמטרים - תנודתיות, תמחור וטווח השקעה. אם זה נשמע קשה או מסובך, אל דאגה. בוידאה נעשה עבורכם את כל העבודה.

רוצה לגלות איך נראה תיק ההשקעות שמתאים בדיוק לך?
רק 8 שאלות פשוטות, והצעה לתיק השקעות אצלך בלי שום התחייבות
לשאלון >>