המודל שלנו
כדי לבנות תיק השקעות שמתאים לפרופיל הסיכון של הלקוח שלנו, צריך לעשות שני דברים:
1. להחליט מה ההרכב המדויק של התיק ברמת אפיקי ההשקעה (אנחנו קוראים לזה הקצאת אפיקים)
2. להעריך את הסיכון שנגזר מההרכב הזה – כלומר לאמוד אותו איך אנחנו ב – VIDEA עושים את זה?
לצורך הקצאת האפיקים בתיק ההשקעות, אנחנו משתמשים במודל שנקרא מודל מרקוביץ' (MPT-Modern Portfolio Theory) עם כמה התאמות ייחודיות. למעשה, רוב הגופים בעולם שמשתמשים במודל כלשהו לצורך הקצאת אפיקים בתיקי השקעות, משתמשים בנגזרת כזו או אחרת שמבוססת על מודל מרקוביץ'.
מהו מודל מרקוביץ'?
בשנת 1952 פירסם הארי מרקוביץ מאמר שנחשב לפורץ דרך בתחומו. במאמר, הוא הציג גישה סטטיסטית לבניית תיקי השקעות (MPT-Modern Portfolio Theory), המשתמשת במספר מצומצם של מאפייני נכסים סחירים (תוחלות תשואה, סטיות תקן, ומתאמים בין הנכסים) כדי לבנות רצף של תיקים יעילים.
יעילות רצף התיקים מתבטאת בכך שתחת ההנחות שהוזנו למודל, כל תיק כזה מאופיין בתוחלת התשואה הגבוהה ביותר האפשרית עבור תנודתיות (רמת סיכון) נתונה.
לחילופין, ניתן להגדיר את התיק היעיל ככזה שמקיים מינימום תנודתיות (מינימום סיכון) עבור תוחלת תשואה נתונה.
עבודה זו זכתה לפרס נובל לכלכלה, רוצים לקרוא עוד על מודל מרקוביץ? לחצו כאן.
מה הבעיות העיקריות במודל מרקוביץ' "קלאסי" וכיצד אנו ב- VIDEA מתמודדים איתן?
מודל מרקוביץ' ה"קלאסי" סובל ממספר קשיים שמתוארים בספרות המחקרית. קשיים אלו ניתן לחלק לשתי קבוצות עיקריות:
1. התיקים שמרכיבים את הרצף היעיל ריכוזיים מדי, ונוטים לשינויים חדים מדי כאשר יש שינוי קל בפרמטרים שמוזנים למודל.
2. התיקים שמרכיבים את הרצף היעיל מבוססים על פרמטרים היסטוריים שאינם משקפים בהכרח את תמונת המצב העכשווית בשוק ההון.
כדי לטפל בקשיים אלו, ביצענו מספר התאמות למודל. התאמות אלו מבוססות על הספרות ועל ניסיון עשיר שהתפתח בעשרים השנה האחרונות בעקבות שימוש במודל והתפתחות היכולות החישוביות. ההתאמות העיקריות:
1. שימוש בנתונים שוטפים המתקבלים משוק ההון, כדי לשלב גם תוחלות תשואה עדכניות כפי שהן נגזרות משוק ההון, ולא להסתמך באופן בלעדי על התשואות ההיסטוריות של הנכסים.
2. התחשבות (מסוימת) בהערכות השוטפות של מומחי שוק ההון שלנו לגבי מגוון תרחישים אפשריים באפיקי ההשקעה השונים, כמו גם בבחירת תתי-אפיקים לשימוש במודל.
3. שימוש במתודולוגיה מתקדמת לשיפור היציבות של תוצאות המודל, וקבלת פיזור מתאים לאורך הרצף היעיל.
לאחר שקיבלנו גרף תיקים יעיל ויציב, פרי השימוש במודל לאחר התאמות, אנו מעוניינים להתאים את התיק הנכון למשקיע, על בסיס השוואה בין רמת הסיכון בתיק ובין פרופיל הסיכון של המשקיע. לצורך זה אנו ניגשים למשימה הבאה: אמידת רמת הסיכון בכל התיקים לאורך הגרף היעיל.
מהו סיכון בהשקעות?
בגישה הקלאסית של מודל מרקוביץ', סיכון מתואר כמידת התנודתיות בתיק. אולם אנו מאמצים גישה שונה ומתקדמת יותר להגדרת סיכון, המתייחסת לסיכון כהפסד הפוטנציאלי בתיק ההשקעות בתקופה קשה בשוק ההון. גישה זו פותחה ותפסה תאוצה בעקבות משבר 2008, שהוכיח (שוב) כי חישוב הסיכון באופן סטטיסטי על בסיס תנודתיות התיק, סובל מחוסר דיוק במקרה של תנודות חדות בשווקים, ומביא להטיה כלפי מטה בהערכת הסיכון.
כדי לבחון באופן מהותי יותר את הסיכון בכל תיק על פני רצף התיקים היעיל, אנחנו מחשבים אומדן להפסד שהיה מתקבל בתיק זה, אם הוא היה מוחזק במשך תקופה קשה מאוד בשוק ההון.
כלומר אצלנו הסיכון בתיק לא מוגדר באופן סטטיסטי (כגון סטיית תקן, VAR, וכו'), אלא באמצעות עוצמת ירידת הערך בתיק, במצב בו שוק ההון פועל "נגד" התיק.
יחד עם זאת, עבור משקיעים שכן מעוניינים בפרמטרים אלו, אנו מחשבים בעזרת היכולות המתקדמות שלנו ומציגים עבור כל תיקי הפרופיל את הנתונים הבאים:
• סטיית תקן – תוחלת סטיית התקן הנאמדת להרכב מדדים דומה. בהתאם לתנודתיות ההיסטורית של האפיקים בו, והמתאם בין האפיקים השונים.
• VaR – מחושב לשנה, ברמת ביטחון של 95%, על בסיס התפלגות נורמלית וסטיית התקן שנאמדה להרכב מדדים דומה.
• מדד SHARPE של הרכב מדדים דומה – חישוב של מדד SHARPE המקובל, על בסיס סטיית התקן הנאמדת כפי שהוסבר לעיל, תוחלת התשואה הנאמדת בהרכב מדדים דומה, ותוחלת התשואה של נכס שקלי חסר סיכון לשנה.
איך אנחנו אומדים את ירידת הערך האפשרית בתיקים לאורך הגרף היעיל?
כדי לאמוד את ירידת הערך האפשרית בתיק ההשקעות, אנו מריצים תסריט שבו התיק מוחזק במהלך תקופה קשה בשוק ההון. למעשה, חישוב זה מבוצע מספר פעמים על פני מספר תקופות קשות אשר נבדלות אחת מהשנייה. תקופות אלו כוללות הן תרחישים היסטוריים של משברים שקרו בעבר, והן תרחישים עתידיים. המאפיינים העיקריים של תרחישים אלו:
1. תרחישים ברמת חומרה גבוהה.
2. מגוון התרחישים נקבע באופן שמשפיע על כל האפיקים המוחזקים בתיקים היעילים.
3. משך הזמן, ותזמון התחלתו וסופו של כל תרחיש נבנו כדי לתאר תנודות חזקות על פני זמן, בלי להתחשב בתאריכים "עגולים". כלומר לאו דווקא שנה קלנדרית.
4. במהלך חישוב התרחיש, לא נכללה תקופה חיובית לפני תחילת המשבר, ולא נכללה תקופה להתאוששות הנכסים שניזוקו. הסיבה לכך היא שהמשקיע מתייחס לשווי התיק השוטף שלו כבסיס בתקופה של עליות שווי, אך לא בהכרח יכול להמתין להתאוששות בעקבות ירידת שווי התיק בתקופת ירידות בשווי התיק. במילים אחרות, המשקיע עלול לבצע שינויים בתיק ההשקעות כתוצאה מכך שהנזק הנקודתי בתקופה מוגבלת גבוה מסיבולת הסיכון שלו.
5. הנזק החמור ביותר מבין אומדני הנזקים בתרחישים השונים, משמש כאומדן לרמת הסיכון בתיק זה.
הערה: התרחישים בהם אנו עושים שימוש לצורך אומדן ירידת הערך האפשרית בתיקים הינם חמורים מאוד. בין היתר מדובר בתרחישים הגרועים ביותר שקרו בעשרות השנים האחרונות. למרות זאת, תמיד ישנה אפשרות שתרחיש עתידי יהיה חמור יותר. לכן, אנו לא יכולים להתחייב שהאומדן שאנו מחשבים הוא אכן הנזק המקסימלי המוחלט שאפשרי בתיק.
אז יש לנו אומדן לסיכון בתיקים. איך מתאימים את התיק הנכון למשקיע?
המשקיעים ב-VIDEA מחולקים למספר קבוצות, בהתאם למאפיינים האישיים שלהם. כל קבוצה משויכת לפרופיל סיכון. רוצים לקרוא עוד על פרופילי הסיכון שאנחנו בונים? לחצו כאן. בכל פרופיל סיכון ישנה הגדרה של ירידת הערך המקסימלית שמתאימה לו.
הרכב התיק שנבחר עבור הפרופיל, הוא זה שאומדן הסיכון שלו נמצא במרחק מוגדר מתחת לירידת הערך המקסימלית שמתאימה לפרופיל. במילים אחרות, מתוך רצף התיקים היעיל שהתקבל מהמודל, נבחר התיק שרמת הסיכון שלו קרובה (למעשה נמוכה מעט) לפרופיל הסיכון של המשקיע.
איך נדע שבמשך הזמן, רמת הסיכון בתיק לא תעלה מעבר לפרופיל הסיכון?
מערכת ההשקעות שלנו בנויה כך שרמת הסיכון בתיק לא תחרוג מסף סיכון שהוגדר לאותו פרופיל. המערכת בוחנת בתדירות יומית את הרכב התיק בפועל, ומשווה את רמת הסיכון בו לסף הסיכון שנקבע עבור אותו משקיע. במידה ונוצרת חריגה, המערכת מסמנת את התיק הזה, כך שביום העסקים הבא יבוצעו בו פעולות איזון ורמת הסיכון בו תחזור לתחום הנכון. וזה לא הכל: עבור כל סף סיכון חושבה "כרית ביטחון" שמאפשרת עלייה ברמת הסיכון בתיק לפני שזו נוגעת בסף הסיכון העליון עבור אותו פרופיל. כוונון כרית הביטחון נעשה כך שבמידה ואין שינויים אקטיביים בתיק הפרופיל, תדירות הפעולות כתוצאה מתנודות בשוק ההון תהיה מאוזנת - כלומר תמנע ריבוי פעולות מחד (כדי להפחית עלויות עבור המשקיע), אך תבצע פעולות כאשר הן נדרשות מאידך.
החיבור של שלב 1 בו מצאנו את עקום התיקים היעיל, ושלב 2 בו אמדנו את רמת הסיכון על פני עקום זה, מאפשר לנו להציע לכל משקיע הרכב תיק יעיל ברמת הקצאת האפיקים, שמותאם לפרופיל הסיכון שלו. כעת מה שנותר לעשות הוא לבחור את ניירות הערך המסוימים שצריך לקנות כדי לממש את ההקצאה בתיק זה.